לא כל כאב - הוא פציעה!

סטיגמות יש המון, גם לקרוספיט נדבקה סטיגמה של “נפצעים שם”, גם לאחר מחקרים רבים לא הצלחתי לשים את האצבע למה זה קרה? יחד עם זאת נראה לי שממרומי גילי המופלג וקרחתי הנוצצת אוכל לנחש…

נניח שהחלטנו לשחק כדורגל, קנינו חולצה של מסי או רונלדו, קנינו את נעלי הקטרגל הכי טובות בשוק, כדור הכי חדש של המונדיאל הבא וירדנו למגרש השכונתי – איזה כיף, דפקנו משחק של שעתיים.

למחרת, התלהבנו כל כך ששוב נעלנו את הנעליים וירדנו לשכונה, מדהים שיחקתם עוד שעה. למחרת, קבעתם עם אבי, שמעון ודוד ונתתם משחק מטורף של עוד שעתיים וחצי… אללה מסי. מה עובר על הרגליים שלכם אחרי 3 ימים רצופים של משחק אינטנסיבי – עצרתם לחשוב?

בכל ענף ספורט אותו תתחילו לעשות, ידבר אתכם המאמן על הדרגתיות, בשונה מהמנטליות הישראלית של “להתחיל הכי חזק שאתה יכול ולאט לאט להגביר”, פה העניין שונה! כל כך הרבה מערכות בגוף, סיבולת לב ריאה, מערכת השרירים, המפרקים והגידים, השלד והמוח כולן כרגע בעומס יתר, הן צועקות הצילו אבל אני לא קורא את ההתראות, לא מתייחס לנורות האדומות – ככה נפצעים. פציעה יכולה להיגרם על ידי כל ספורט ולא חשוב מהו, אם תיכנסו אליו חזק מידי ואגרסיבי מידי. אצלנו, קל להישאב לעוצמה הזאת – המוזיקה תמיד אששש עם ווליום, החברים שדוחפים, מזיעים ומתנשפים לידכם ונותנים 110% מעצמם, לא נעים לעצור או להוריד את הרגל מהגז התחרותיות הסמויה באוויר ולא, לא מדובר על זאת שבאה עם הסט החדש של ריבוק. מדובר, על הרצון הבסיסי החבוי בכולנו בין אם נודה עליו ובין אם לאו – הרצון להיות טוב מאחרים, זה בסדר גמור אגב, אין צורך לשנות את זה.

המאמנים שלנו יגידו לכם את צמד המילים – ” להקשיב לגוף” רק 10,756 פעם במהלך האימונים שלכם, הם כנראה יודעים על מה הם מדברים!

חלק מהתהליך שנעבור יחד, הוא היכולת לאבחן את עצמכם ולהקשיב לגוף, לדעת מתי להוריד את הרגל מהדוושה, מתי להאט ולעצור לנשום.

המאמנים והחברים מסביב, תמיד ימליצו לכם – להוריד משקל, לקחת קל יותר, למה אתם שואלים? כי יש להם משהו שאתם כרגע רוכשים והוא, ניסיון בקרוספיט. הדרך חשובה הרבה יותר מעוד קילו על המוט, החשיבות של הדרגתיות ובניית היסודות הפיזיים והמנטליים שלכם היא החשובה ביותר, העצימות והמשקלים יגיעו בהמשך אם תרצו, אך בהתחלה חשוב להקשיב לגוף – הוא יסמן לכם הכל, אם רק תקשיבו ולרוב הוא צודק.

פעילות גופנית באשר היא, מלווה בכאב (תהליך קטבולי שלא ניכנס אליו עכשיו, אולי בפוסט אחר) אם סיימתם אימון והשרירים מורגשים,

תחושה טובה כזאת של כאב שמזכירה לנו גם יומיים אחרי האימון, מה היה באימון זה מצויין ואת זה אנחנו אוהבים! אם התחושות מתגברות לשרירים כואבים ממש או השם ירחם מוגבלות בתנועה – לא מצליחים להרים ידיים, אז לא הקשבתם לגוף וכנראה שהגזמתם.

נכון שעל הלוח שלנו, תמצאו שלוש עמודות לשלוש רמות של עבודה: מתחילים, מתקדמים ותחרותיים, כולנו עושים את אותו האימון, יחד עם זאת לכל אחת מהקבוצות יש התאמות לאימון המתאימות לרמת הכושר הנוכחית של כל אחד מכם.

עדיין אנחנו לא יכולים להקשיב לגוף שלכם ועדיין אנחנו נאמר לכם להוריד משקל ולעשות פחות אבל…

כשאנחנו מנתחים לאחור עם כל מתאמן שכואב לו מה היה? אנחנו תמיד מגיעים לנקודה, שהוא מבין ומפנים שהאימון היה מצוין ומתאים בדיוק בשבילו, יחד עם זאת הוא הוסיף קצת… גם משקל גם חזרות וגם אגו.

לא כל כאב הוא פציעה!! במהלך האימונים – יכאב לכם לפעמים, כולנו לומדים להמשיך ולהתאמן עם הכאב הקל והנעים הזה בגוף,

כולנו ממשיכים לעוד אימון ועוד אימון, כי רק ככה השרירים משתחררים (לא אנחנו המצאנו 🙂 ומאימון לאימון יכולת ההקשבה שלכם לגוף שלכם נהיית חדה יותר מבוקרת יותר ונכונה יותר.

התאמנו באחריות!